חה"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים: "הבחירות הללו בלתי מתקבלות על הדעת"

בנאומו של חה"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים בכנס איגוד מנכ"לי הרשויות המקומיות בישראל אמר: "הבחירות הללו בלתי מתקבלות על הדעת. שנה שלמה ממשלה לא מתפקדת. נערמים על שולחני עשרות של כספים שצריך להעביר אחרת המדינה לא מתפקדת"

גפני נאם בכנס איגוד מנכ"לי הרשויות המקומיות בישראל: "הנושא הכלכלי – חברתי הוא חומר נפץ שעומד להתפוצץ לכולנו בפרצוף ובמקום זה אנחנו מתווכחים בנושאים של דת ומדינה… יש מלחמת תרבות איך אנחנו רוצים שתיראה המדינה הזו, יהודית ודמוקרטית או מדינה של חילונים שחרדים לא יוכלו לחיות בה". ליברמן רוצה לסגור את השיבר על גפני, הוא לא עשה כלום במערכת הזו, אני העברתי בקדנציה הזו 117 חוקים בוועדת הכספים, חלק גדול מהם חברתי כלכלי. בנושא הטבות המס אמר גפני: "הציעו לי לעזוב את הנושא אבל לא הייתי מוכן ולבסוף העברנו הרבה מאוד כסף".

בדברים שנשא חה"כ גפני, יו"ר ועדת הכספים בכנס איגוד המנכ"לים ומזכירי הרשויות המקומיות בישראל (2-5.9, אילת), התקומם השר כנגד התנהלות הממשלה, מערכת הבחירות הנוכחית והביע דאגה מחוסר הטיפול בנושאים המהותיים בתחום הכלכלי – חברתי במדינה.

יו"ר ועדת הכספים משה גפני בדבריו בכנס באילת. באדיבות ועדת הכספים

בנושא מערכת הבחירות הוסיף גפני: "זה נורא ואיום מי שהביא את הבחירות האלה. מדינה שנמצאת בגירעון כל כך גדול, מדינה עם כלכלה חזקה, מדינה שיכולה להתמודד עם גירעון, וצריכה לעבוד- חקיקה, החלטות ממשלה וכו'. ככה חושבים שזה יתנהל- ביציאה לפגרה ועוד פעם פגרה? זה בלתי מתקבל על הדעת". עוד הוסיף: "מתנהלת מערכת בחירות שאני לא מכיר כמותה, לא מכיר את הדבר הזה ששנה שלמה ממשלה לא מתפקדת. נערמים על שולחני עשרות של כספים שצריך להעביר, אחרת המדינה לא מתפקדת".

על תפקיד יו"ר ועדת הכספים לאחר הבחירות אמר: "אני עדיין לא יודע מי ייבחר בקדנציה הבאה, אני שנתיים יו"ר ועדת הכספים, כולם מבטיחים לי שהם יבחרו בי אם הם ייבחרו. בקדנציה הראשונה שלי שטייניץ אמר שהמצב מאוד קשה ונצטרך לעשות קיצוצים גדולים, הייתי חדש לאחר שהייתי בכולל באופקים, לא למדתי כלכלה באוניברסיטה. אמרתי- יש את הקדוש ברוך הוא, הוא יעזור לכם. ומה קרה? הצמיחה גדלה. כולם קרסו ואנחנו מדינה קטנה ופתאום הצמיחה גדלה, האבטלה יורדת כמו שלא היה 30 שנה, דירוג האשראי הגיע לממדים גדולים וגילינו גז, הפכנו למיני מעצמת גז, עם משמעות גאו-פוליטית. מה עושים עם הכסף? 450 מיליארד שקל הלכו בהחלטת יאיר לפיד לגפני. שאלו את לפיד איך הוא מעביר את הכסף ליריב שלו והוא אמר- גפני היחיד בבניין הזה שלא מפחד מאגף התקציבים. זה אחד הדברים היחידים הנכונים שהוא אמר- הכסף היה צריך ללכת לפרויקטים שלא נמצאים בתקציב המדינה".

בנושא הטבות המס לישובים אמר גפני: "הציעו לי לעזוב את עניין הטבות המס ואני לא הייתי מוכן כי אין לי פריימריז ואני לא מפחד ממה שיגידו, גרתי באופקים ואני יודע מהן המשמעויות של הטבות מס. בסוף, העברנו את החוק, 2 מיליארד ו- בין 200 ל-400 מיליון שקל. זה הרבה מאוד כסף שעוזר מאוד לפריפריה… קיבלתי בסופו של דבר יקיר העיר עם הרבה מאוד ישובים שאם הם היו נופלים עם הטבות המס היה נגרם להם נזק עצום ואני שמח שהעברנו את העניין הזה".

בנושא המועצות הדתיות אמר גפני: "צריך לעשות חוק שיידעו ברשויות מה הם גובים ומה הם לא גובים ובתוך זה גם המועצות הדתיות. נגזר עלי שאני צריך לריב עם המפלגות הדתיות. כאשר יש פרויקטים משותפים לממשלה ולרשות המקומית הממשלה נותנת 75% ו-25% הרשות המקומית. אם יש פרויקט משותף ברווחה – כנ"ל. בפרויקט משותף בנושאי דת- ראשי הרשויות צריכים לשלם 60% ולא 25%, למה? העקרון צריך להיות אותו העיקרון אך לא! למה הרשות המקומית צריכה לשאת בנטל הזה במקום דברים אחרים שחיוניים לא פחות?"

עוד הרחיב גפני על התחום הכלכלי – חברתי: "אנו עומדים בעניין הזה בפני חומר נפץ שעומד להתפוצץ לכולנו בפרצוף. יש אנשים שמרגישים שבגלל שהם לא קרובים לצלחת הם מקבלים פירורים מעוגת השלטון ועם תמונת המצב הזו צריך להתמודד. כולם יודעים שמי שיש לו את היכולות יכול לתת לילדים שלו חינוך כפי שהוא מעניין, אותו הדבר בבריאות ובכל הדברים האחרים. זה חומר נפץ ובמקום זה אנחנו מתווכחים בנושאים של דת ומדינה, בגיוס בחורי ישיבות… כשעשו את זה בהידברות הכל היה שונה, אבל יש מי שרוצה לקבל קולות, אחרת יתמודד על אחוז החסימה. אז הוא מכניס את כל הדברים האלה שבמאה שערים מצביעים 120% ושהוא לא יוותר (רמיזה לליברמן). הוא רוצה לסגור את השיבר על גפני, והוא לא עשה כלום במערכת הזו, אני העברתי בקדנציה הזו 117 חוקים בוועדת הכספים, חלק גדול מהם חברתי כלכלי. זו לא התמודדות עם מה שאנחנו כחברה וכמדינה צריכים להתמודד- גרעון, הגז, השלטון המקומי… אנחנו הצלנו את פיניציה, את תע"ש, את פרי גליל. וזה א-ב של ניהול מדינה. שהיא דואגת לאזרחים ולאנשים שלה, לא בסיסמאות בחירות אלא בחיי היום יום".

לסוגיית הסטטוס- קוו וההפרדה בין נשים וגברים – אני שמח שהאירוע בעפולה התרחש, שנדע איפה אנחנו חיים בעולם. אין פה ויכוח על הסטטוס קוו או על המרכולים- שלא ישקרו אותנו, שלא יגידו לנו חיה ותן לחיות, יש מלחמת תרבות איך אנחנו רוצים שתיראה המדינה הזו, יהודית ודמוקרטית או מדינה של חילונים שחרדים לא יוכלו לחיות בה. תכנית ההפרדה הכניסה לנו את זה בפרצוף. מה הפריע לאנשים בחיפה שעושים אירוע שמקובל בציבור החרדי ומאות כאלה מתקיימים מכסף פרטי- למה התערבתם?

בכנס השנתי שנושאו "המנכ"ל בעידן החדש", בראשותו של דורון מילברג, מנכ"ל עיריית רחובות ויו"ר האיגוד, משתתפים כ-180 מנכ"לים מכלל הרשויות והמועצות המקומיות ו-10 ראשי רשויות, והוא מתקיים עד יום חמישי ה-5 בספטמבר בעיר אילת.
במסגרת הכנס יתקיימו הרצאות ופאנלים, בהם ייקחו חלק בכירי השלטון המרכזי והמקומי והוא ישלב בין תכנים מקצועיים הקשורים לעבודתו של המנכ"ל בשגרה ובחירום, לבין נושאים הקשורים לראשי הרשויות כמו תפיסות ניהול, הסכמי הגג ומחירי הדיור ואתיקה בשלטון המקומי.

Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן