ועדת העבודה והרווחה תיקנה את צו הביטוח הלאומי לסיווג מבטחים וקביעת מעבידים. בשנתיים האחרונות נחשבו כ"שכירים" עובדי הבמה בקולנוע ובטלוויזיה. התיקון הנוכחי מבטל סיווג זה – לבקשתם ובהסכמת האוצר והביטוח הלאומי.
יו"ר הוועדה אפרת רייטן-מרום: בשיתוף פעולה עם שר הרווחה הועדה תאשר את התיקון לצו. אך נקבע כי הזכאים לדמי אבטלה ישמרו אל זכותם לרבות תשמר זכותם של עובדי הבמה בקולנוע ובטלוויזיה אשר צברו תקופת אכשרה להגיש תביעה לדמי אבטלה גם בעתיד.
יו"ר הוועדה אפרת רייטן-מרום (העבודה) הדגישה כי
"המדינה עדיין לא אימצה את העמדה היצירתית, שהתפתחו סוגי העסקה שאינם בגדר המובהק של שכיר או עצמאי, ולכן הפתרון המוצע בשלב זה הינו פתרון ביניים. אך אין מנוס בכנסת הבאה להמשיך את התהליך היסודי שעשינו בכנסת ה-24 ולקבוע סטטוטורית מעמד חדש כפי שכבר נקבע במדינות אחרות בעולם. וליתן פתרונות לגם לעובדים אלה. שיכולו לסמוך על זכויות סוציאליות וביניהן דמי אבטלה". לאור ההסכמה שהתגבשה עם השר ומשרד האוצר הוחלט כי מי שכבר מקבל דמי אבטלה ימשיך לקבלם. וכן מי שצבר תקופת אכשרה להם. יהיה זכאי למימוש.
לדברי יוסף פולסקי. מהלשכה המשפטית של הביטוח הלאומי. התיקון לצו נולד בתקופת הקורונה. כיוון שהתגלו אוכלוסיות שאינן זכאיות לדמי אבטלה. למרות מאפייני יחסי עובד-מעביד – והביטוח הלאומי ביקש לדאוג להם. כך שהם ייחשבו שכירים. למרות שמול רשויות אחרות. כרשות המס. הם אינם נחשבים ככאלו.
בדיעבד, התברר שהתיקון הוא טעות – ולכן נדרש לתקן את הצו. אך עדיין אם העובד רכש תקופת אכשרה לאבטלה – תקופה זו תעמוד לזכותו.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית) תהה אם העובדים הוגדרו כשכירים – מדוע הביטוח הלאומי גבה מהם מקדמות. "אנחנו מנסים ליצור עיוות – שיתקן את העיוות – שיטפל בעיוות – במקום ביטוח אבטלה מרוכז או פרטי". לדבריו, על הביטוח הלאומי היה לבחון את המקדמות ששילמו עובדים אלו למס הכנסה – ולפיהן לשלם להם דמי אבטלה.
איתמר אביטן, מנכ"ל "אקט" – איגוד עובדי הקולנוע. הטלוויזיה והבמות, תקף את נציגי האוצר בדיון. ש"התנגדותו נובעת מרוע. ועתה כל עובדי הבמה לא יזכו לרשת ביטחון". לדבריו, מעל שנה נעשו מאמצים לפתרון הנושא – והאוצר מנע זאת.
לחומרי רקע ולנוסח הצו לחץ כאן
